בתקופה האחרונה, מאז התחלתי את לימודי במגמת התיקשוב, נתקלתי במגוון "משחקים אינטראקטיביים". נוכחתי להבין כי המשחק כמשחק תורם לפיתוח מיומנויות: הן בתחום הפיזי- מוטורי והן בתחום הקוגנטיבי."הדמייה"הינה חיקוי המציאות, ההדמייה הינה מודל דינמי המתאר שינוי מצבים לאורך זמן.בעקבות שנים של הוראת מתמטיקה בחטיבות הביניים, אני נתקלת בקושי רב אצל תלמידים רבים מנושאים מגוונים בתחום המתמטיקה והגיאומטריה. במסגרת הקורס של פרופ' רונן מיקי, שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים, קראתי מאמר מרתק בשם "חוויה אופטימלית"בסביבות למידה מתוקשבות ללימוד מתמטיקה (FLOW)(מירי כהן-דרור, יגאל רוזן) ווהמאמר פשוט מספר על התופעה של המוטיבציה הנמוכה ללימוד מתמטיקה. ושאלת המחקר הייתה: האם "סביבות מתוקשבות" מצליחות ליצור "חוויה אופטימלית" בחינוך מתמטי?
חוויה אופטימלית הינה חוויה בה המתנסים חשים ריכוז והנאה, הנעה פנימית ומחויבות לפעילות בה הם מרגישים מעורבים. מאחר וחוויה זו כה מהנה, אנשים נוטים לחזור על הפעילות אשר הסבה תחושה זו.
כמובן ישנם 4 מימדים המאפיינים את יצירת החוויה:
1. מטרות ברורות, חוקים ברורים ומשוב מיידי.
2. איזון בין דרגת האתגר לדרגת הכישורים.
3. הרגשה של יכולת להיות בשליטה, כאשר ישנם חוקים ברורים.
4. מיזוג של הפעולה עם המודעות. שלב בו הפעילות הופכת לחוויה.
ההתנסות שלנו עם קבוצת המחקר הקטנה בקרב תלמידי כיתות ו' וגם ההתנסות הפרטית שלי עם ילדי בן ה-10 בנושא משחק אינטראקטיבי בתחום האחוזים גרמה לי להבין את גדולת השימוש במשחקים אינטראקטיביים ככלי לימודי בעל ערך מוסף המגוון את הלמידה המסורתית. כמו כן, באופן חד משמעי אני ראיתי בקרב כל מתנסי המחקרון איך עלתה להם המוטיבציה ללמידה ובכך הייתה הנעה פנימית של הילדים להמשיך ולעבוד.
לרנית :
השבמחקבמסגרת הקורס של פרו' מיקי רונן - התנסינו (איריס ואני ) במשחק מתוקשב . את המשחק העברנו לילדים מכיתות ו' . לא תיארתי לעצמי את עוצמת ההנאה והמוטיבציה שהיו לתלמידים . התלמידים הנסיינים נהנו ורצו להמשיך לשחק. הדבר הוכיח לנו , מעבר לאינטואיציה הקיימת בדבר ההנאה, כי המשחק הינו כלי חשוב מאוד בלמידה . משחק טוב יכול לרתק וללמד . בדור הזה התלמידים מחפשים הכל מיד ומהר , ומשחק יכול בהחלט לענות על צרכים אלו . אני מסכימה עם דברייך בפוסט לגבי חשיבות המחשק .
רנית,
השבמחקאכן יש ערך מוסף למשחק אינטראקטיבי בתחום הלימודי, אין מנוס מלשנות את הגישה, היום זה לא מה שהיה פעם... אנחנו המורים במע' החינוך חייבים את זה לתלמידים שלנו, גם לילדים הפרטיים שלנו, זו אחת הסיבות שבחרתי במגמה הזאת, זוכרת???
היום שיטות הלימוד הן כבר לא רק שינון חומר, אלא יותר עידוד לחשיבה ביקורתית, יצירתיות,חוויתית, למידה שיתופית אינטראקטיבית. המחברת והספר הם כבר לא העיקר! ומשחק לימודי הוא לא בזבוז של זמן !
להתראות, ורד.
היי רנית,
השבמחקאין ספק שהמשחק הלימודי יכול לתרום רבות בלמידה ובשיפור המוטיבציה הלימודית. הבעיה העיקרית שלנו כמורים היא חוסר הזמן הקיים בתוכנית הלימודים בכיתות הנמוכות --> "המירוץ למבחני המיצ"ב", ובכיתות הגבוהות --> "המירוץ למבחני הבגרות" לכן רוב המורים אינם מעלים על דעתם להכניס משחק לימודי לכיתה- לא מדובר רק באילוצי זמן אלא גם בקשיים פיזיים והעדר תשתית טכנולוגית הולמת לכיתת אם, הכוללת 40 תלמידים.