הבלוג- פלטפורמה להעברת מסרים

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט.
הבלוג הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות {פוסטים}, העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל גם לתגובה.


מאז שהתחלתי לכתוב ולקרא בלוגים נוצרה אצלי הרגשה של שיתוף, אם כי לא מההתחלה. בתחילת התהליך לא הרגשתי מחוברת אל הבלוג שלי , אלא רק מחוייבת לכתוב בו. היום, אני מתחילה להרגיש שייכות אל הבלוג שלי ואף להנות לכתוב בו ולהגיב לחברותיי.

הבלוג הוא בעצם מן יומן אישי שבו אני חולקת את דיעותיי עם חברותי ללימודים ואף מקבלת לעיתים תגובות לפוסטים שאני מפרסמת.

אני רואה בבלוג אמצעי להתקשרות עם קהל יעד אליו ארצה לפנות.

כמורה למתמטיקה, אני מקווה למנף אמצעי זה כדי לקבל ולהעביר תכנים לימודיים בקהילת המורים או בקהילת מורים- תלמידים של בית הספר בתחום המתמטיקה.

אם ניקח את עולם העסקים, נראה שהבלוג הפך ל"במה" שבה הלקוחות יכולים לבוא בקשר , אפילו עם מנכ"ל החברה.

לדוגמא, מנכ"ל בנק לאומי, הגב' גליה אלבין מאור, בחרה בפלטפורמה אישית זו של הבלוג כדי להתבטא בנושא הסרת מועמדותה לדירקטוריון הבנק ולא כמצופה על ידי כינוס מסיבת עיתונאים ומסירת הודעה:



http://www.leumiblog.co.il/galia_maor



הילרי קלינטון השתמשה בבלוג להעברת השקפותיה הפוליטיות.



הקלות הזו שבכתיבת הפלטפורמה, בעצם משחררת מן הכותבים את הצורך לעסוק בצד הטכני, ומאפשרת לכתוב ולפרסם בקלות תכנים מקוריים. לא צריך לכתוב HTML ולא להבין במחשבים, אלא מפעיל יומן הרשת נדרש לספק רק את התוכן הרלוונטי עבורו.



לסיכומו של נושא הבלוג עבורי:

אני חושבת שהבלוג הוא מעין "מסע אישי" הלוקח אותך לטיולים בכל מיני מקומות בעולם, גם כשפיזית אתה נמצא בתוך החדר הפרטי שלך. פעם, כתבתי את כל חוויותיי וכל "הסודות הקטנים" שלי בתוך יומן אישי עם מפתח קטן (אני בטוחה שלכולם היה את היומן הזה....), כתבתי בו לאורך כל בית הספר היסודי והתיכון. לצערי הרב, אינני יודעת היכן נמצא יומן זה היום, למרות שניסיתי לחפשו אין סוף פעמים בבית הורי. ואילו הבלוג, מכיוון שהוא זמין מכל מקום ומקום, גם כשאהיה במקום שונה מאתמול, אוכל לקרא ולראות מה עבר עלי ביום הקודם , לראות את ההתפתחות שלי ואיך למדתי מ"טיוליי השונים" ומניסיונותיי.

הבלוג הוא בעצם מסע פנימי עצמי השונה מאדם לאדם.

הממשק לקראת סיומו.....

כבר תארתי עד כמה הכנת הממשק רצינית, דקדקנית ומצריכה חשיבה אינסופית על כל פרט ופרט. אך לא תיארתי לעצמי שלהכין ממשק משלי זה הרבה הרבה יותר קשה מלאמץ משחק לימודי שחוקיו כבר מוכרים.... אך חובת הקורס, היא כמובן, להכין ממשק משל עצמינו. הממשק שבחרנו להכין עוסק בנושא האחוזים, הכנתי מצגת מענינת ומפורטת על המשחק. המצגת הוכנה לאחר חשיבה אינסופית על כל שלב משלבי המשחק. לאורך כל הכנת הממשק חשבתי על השגת המטרות של הממשק והאם הוא עונה על הציפיות. בנוסף למשחק הלימודי עצמו, הכנו סיפור מסגרת שימשוך את התלמידים לשחק במשחק ולכן חשבנו על "קוסם ההתאמות" שרק לאחר שיצליח לפצח את 4 השלבים של המשחק הוא יהפוך ל"קוסם ההתאמות".כמובן, שהמטרה הראשית של המשחק היא לצרכי הוראה, אך ללא עניין במשחק, התלמידים לא ירצו לשחק במשחק. כמובן, ש4 הרמות שתוכננו בממשק, הן רמות בעלות דרגת קושי עולה, מכיוון שללא אתגר לא תהיה לתלמיד מוטיבציה לשחק. ה"אתגר" נוצר גם על ידי המטרות המשחקיות הברורות. כמובן, שהמשוב לכל התאמה והתאמה במשחק הוא מיידי, התלמיד רואה שבצע טעות ומתקן אותה מיידית.
כשחשבתי שהכנת הממשק כבר מאחורינו, הגיע "מסמך האפיון" שזהו מסמך מפורט מאד המתייחס לכל מסך ומסך בממשק. המסמך מתייחס לכל פרט, ולו הכי קטנטן בכל מסך שהכנו.כאן נכנסים לתמונה תפקידיהם של ה"גרפיקאי" שהוא בעצם בונה התכנת ושל ה"מתכנת" שהוא בעצם אחראי על האינטראקציה וכמובן של ה"מתכנן" שהוא בונה את הטקסטים ואומר מה הוא רוצה להשיג באינטראקציה הזו. ממסך למסך תפקידיהם של הגרפיקאי ושל המתכנת נראו לי פתאום כל כך דומים, והרבה פעמים נוצר מצב ששניהם עושים בעצם את אותה הפעולה. דבר שבהתחלה נראה פשוט, הפך להיות מורכב מאד ומבלבל. ואז, התחלנו ללכת לפי רצף השקפים, עברנו שקף שקף והתייחסנו לגרפיקאי ולמתכנת בו זמנית ולא יצרנו הפרדה ביניהם. דבר זה הקל עלינו וכך הבנו את התפקידים המדוייקים של כל אחד. בסיומו של התהליך, אני מאד מקווה שהצלחנו לחשוב על כל הפרטים הקטנים הנדרשים להפוך את הממשק למשחק אינטראקטיבי מושך ומלמד בו זמנית, אני מקווה שהפכנו למידה של נושא לא פשוט במתמטיקה ללמידה חוויתית.

ההתנסות הראשונה שלי בויקי...

במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים" נתבקשנו לבצע משימה דרך הויקי.ניתן לנו מאמר בשם:"The development of virtual education: a global perspective'. כל אחת מאיתנו (6 בנות) לקחה חלק מהמאמר ותרגמה אותו. החלק אותו אני תרגמתי היה מעניין מאד ועסק בפיתוח המהיר של הטכנולוגיה והפיתוחים הטכנולוגיים כשמנגד ישנם מעט מאד מוסדות וירטואליים. חוסר השוויון בין שני האספקטים האלו יוצרים את הבעיה העיקרית של שילוב התיקשוב במוסדות החינוך.כמו כן, הוזכרה קוראה שהיא הדוגמא הבולטת ביותר להתפתחות וירטואלית ומשמשת מודל חיקוי למדינות רבות בגין הצלחתה המשגשגת בחינוך. לאחר שתרגמנו את המאמר הייתה בינינו התלבטות , כיצד לענות על השאלות שניתנו לנו דרך הויקי: האם כל אחת מאיתנו תגיב לשאלה אחרת או שכולנו נגיב לכל השאלות במקביל. בחרנו באפשרות השנייה , בה כל אחת תגיב לכל השאלות שהיא מעונינת לענות עליהן. בדיעבד, הסתבר שבחרנו בבחירה הנכונה וכי זאת מטרת הויקי המובהקת, כל אחת מאיתנו הוסיפה משל עצמה וביחד נוצרה התמונה השלמה. בעצם מטרת הויקי היא לאפשר לכל משתתף להוסיף, ליזום, ליצור ולשנות וכל זאת בחינם. אני חייבת לציין כי הייתה לי תחושה של "כל הקודם זוכה" במטלה זו וכשידעתי איזו שהיא תשובה מיהרתי לענות עליה כי הייתה מן תחושה שאם לא אענה בזמן מישהי אחרת אולי תקדים אותי.................... אך למרות תחושה מסוימת של תחרותיות, גיליתי גם תוכנה נפלאה ומענינת, תוכנה שמשתנה בקצב מהיר וגורמת לי התענינות וסקרנות להמשך הפעילות... נכנסתי מספר פעמים לענות על השאלות במהלכה של המשימה מכיוון שפעילות זו יצרה אצלי רצון להמשיך ולהגיב ולהתחדש.

הסרטון בו צפיתי ביוטיוב בנושא הויקי גרם לי להבין מדוע כל כך הרבה אנשים בוחרים בטכנולוגיה זו ולמה טכנולוגיה זו עדיפה למשל על "מיילים". מקווה שתהנו מהצפייה.

עיצוב ממשק - דבר לא פשוט.....

במסגרת הקורס של עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות, נתבקשנו להכין ממשק מתחום התוכן שלנו. בחרנו כמובן במתמטיקה , חשבנו להכין ממשק בנושא אחוזים, הנחשב לנושא מאיים ולא ידידותי עבור התלמידים.
הממשק אותו נתבקשנו להכין הוא בעצם המעטפת המאפשרת להפעיל את האובייקט הממחושב. ה"מעטפת" היא המתווכת בין התלמיד למחשב. לא ידעתי בהתחלה עד כמה קשה להכין את ה"מעטפת" הזו. כמה החלטות צריכות לבוא לפני התוצר הסופי. כאשר בראש הרשימה עומד התלמיד ובעצם אני אמורה לראות הכל דרך עיניו של התלמיד. בנוסף, יש להתחשב בשיקולים פסיכולוגיים, רגשיים וקוגנטיביים.
בממשק אמורים להיות הסברים קלים ומפורשים אל התלמיד. ולכן שינינו את ההסברים כבר מספר פעמים, כי היו עמוסים מדי ולא תמציתיים. גם את הממשק עצמו שינינו מספר פעמים, על מנת שהמשחק יהנה ממשחק זורם ולא משחק "נמרח" ומייגע. בתחילת הדרך, חשבנו לעשות בכל שלב 20 הרכבות שונות של אחוזים. ולאחר התכנון הבנו כי עוד לפני סיום 20 ההרכבות התלמיד כבר התייאש ולכן הורדנו בכל שלב את מספר ההרכבות ל-10.
כמו כן, במסגרת הקורס קראתי את המאמר "עזרים ללמידה במולטימדיה מבוססת מחשב":
averM, R.E.&Moreno, R.2002. Aidsto computer- based multimedia learning. Learning and Instruction
המאמר עוסק במחקר שקבע כי סביבות למידה מתוקשבות מציעות מקום מפגש פוטנציאלי לשיפור הבנתו של התלמיד. על ממציאי הממשק לחשוב ביסודיות על המצאת ממשק היוצר למידה משמעותית, בהסברים מינימליים ובתמונות נלוות. לכן, הרגשתי כי נפלה עלי עבודה בכלל לא פשוטה!!!!!
איך אצליח ליצור ממשק שיכבוש את לב תלמידי ויעזור להם להבין את נושא האחוזים ביסודיות?!
האם ההמשק שניצור יקדם בעצם את הלמידה של תלמידינו ויהפוך אותה ללמידה אקטיבית מועילה?
המאמר הבהיר לי כמו כן, עד כמה חשוב הפן הויזואלי של הממשק, הערוץ הויזואלי הוא הערוץ שבעצם, מושך את עיניו של התלמיד והוא זה שיוצר את הגירוי הראשוני ולכן בהכנת הממשק אני חושבת על גירוי זה.
כמו כן, הבנתי כי השלב הראשון בתכנון עיצוב ממשק הוא קודם כל הכנת שיעורי בית, מיפוי היכולות העיקריות והתחומים המרכזיים אותם אנו רוצים להציג.
עד כה, העברתי את שיעורי המתמטיקה בכיתותי , בעיקר דרך המודל המילולי, תוך הסברים רבים ושרטוטים על הלוח, בעקבות לימודי במכללה, אני מבינה כי הדרך אל העולם המתוקשב היא בלתי נמנעת ואף מחייבת כל מורה מן המניין לחשוף את תלמידיו אל העולם הזה. מקווה כי הממשק יהיה מהנה ויעיל. מבטיחה ליידע אתכם.
בעקבות חיפושי להכנת ממשק מסקרן, נתקלתי במצגת המסבירה כיצד להפוך אתר למותג מבריק. לפניכם המצגת:

http://barilan.aggas.co.il/

להתראות בהמשך.

משחקים אינטראקטיביים

בתקופה האחרונה, מאז התחלתי את לימודי במגמת התיקשוב, נתקלתי במגוון "משחקים אינטראקטיביים". נוכחתי להבין כי המשחק כמשחק תורם לפיתוח מיומנויות: הן בתחום הפיזי- מוטורי והן בתחום הקוגנטיבי."הדמייה"הינה חיקוי המציאות, ההדמייה הינה מודל דינמי המתאר שינוי מצבים לאורך זמן.בעקבות שנים של הוראת מתמטיקה בחטיבות הביניים, אני נתקלת בקושי רב אצל תלמידים רבים מנושאים מגוונים בתחום המתמטיקה והגיאומטריה. במסגרת הקורס של פרופ' רונן מיקי, שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים, קראתי מאמר מרתק בשם "חוויה אופטימלית"בסביבות למידה מתוקשבות ללימוד מתמטיקה (FLOW)(מירי כהן-דרור, יגאל רוזן) ווהמאמר פשוט מספר על התופעה של המוטיבציה הנמוכה ללימוד מתמטיקה. ושאלת המחקר הייתה: האם "סביבות מתוקשבות" מצליחות ליצור "חוויה אופטימלית" בחינוך מתמטי?


חוויה אופטימלית הינה חוויה בה המתנסים חשים ריכוז והנאה, הנעה פנימית ומחויבות לפעילות בה הם מרגישים מעורבים. מאחר וחוויה זו כה מהנה, אנשים נוטים לחזור על הפעילות אשר הסבה תחושה זו.


כמובן ישנם 4 מימדים המאפיינים את יצירת החוויה:


1. מטרות ברורות, חוקים ברורים ומשוב מיידי.


2. איזון בין דרגת האתגר לדרגת הכישורים.


3. הרגשה של יכולת להיות בשליטה, כאשר ישנם חוקים ברורים.


4. מיזוג של הפעולה עם המודעות. שלב בו הפעילות הופכת לחוויה.


ההתנסות שלנו עם קבוצת המחקר הקטנה בקרב תלמידי כיתות ו' וגם ההתנסות הפרטית שלי עם ילדי בן ה-10 בנושא משחק אינטראקטיבי בתחום האחוזים גרמה לי להבין את גדולת השימוש במשחקים אינטראקטיביים ככלי לימודי בעל ערך מוסף המגוון את הלמידה המסורתית. כמו כן, באופן חד משמעי אני ראיתי בקרב כל מתנסי המחקרון איך עלתה להם המוטיבציה ללמידה ובכך הייתה הנעה פנימית של הילדים להמשיך ולעבוד.

מוסדות וירטואליים

השבוע נתבקשתי לקרא בקורס שילוב טכנולוגיות תיקשוב בהיבטים בינלאומיים של ד"ר חגית מישר- טל, מאמר העוסק בשילוב של טכנולוגיות מידע בתחום החינוך וניצול פלטפורמה זו כדי להגיע לשכבות החלשות שאינן יכולות להרשות
לעצמן מבחינה כלכלית עקב מעמד סוציואקונומי נמוך להשתלב באוניברסיטאות ובמוסדות חינוך . המושג "וירטואלי" ששגור
בפי כולנו ומשמש אותנו למעשה מחביא מאחוריו את כל אותן מערכות טכנולוגיות להעברת מידע . במאמר הכותבת
מעודדת שימוש במערכות "וירטואליות" בתחום ההשכלה ושיתוף ידע דרך מערכות אלו. למרות שהמרחב האינטרנטי מכיל
אינסוף תכנים לימודיים שנכתבו ע"י אנשי מקצוע מתוך רצון לשתף בידע ולהפרות את התחום בו הם עוסקים ע"י הוספת
דעות אחרות מוסדות החינוך הותיקים נוטים להתעלם מכך ונצמדים לתוכניות הלימוד ולתכנים המסורתיים שנתגבשו עוד
ביסוד מוסדות אלו יכול להיות משיקולי יוקרה וכ"ו. הדרך להגיע לשכבות החלשות היא דרך ייסוד מוסדות וירטאלים
שבהם יהיה דו שיח בין סטודנט לסטודנט, בין מרצה לסטודנט . מערכי השעור יהיו מפורסמים באתרים היעודיים לכך תהיה
אינטרקציה בין המשתתפים בקורס . נכון שצריך שתהיה יד מכוונת שתבקר את התכנים ותדאג לכך שיהיו מהימנים . במאמר
הופתעה הכותבת במיעוט השימוש במערכות אלו ובתחומי הלימוד שעושים שימוש במערכות לימוד מרחוק . כדוגמא, הביאה
המחברת את קוריאה כמדינה שבה נושא החינוך והפצתו גם לשכבות החלשות עלה לראש סדר העדיפויות , מדינה שהחזון
בה הפך למציאות בעזרת חקיקה מזורזת ושילוב של טכנולוגיות מידע פרי פיתןח מקומי על מנת להגיע לכמה שיותר תלמידים
ןלפתח בהם מיומנות למידה וענין בתחום הנלמד. מדינה שבה 97% מכח העבודה הינם בעלי השכלה אקדמית.
http://www.korean-emb.org.il/Invest.html
אני חושבת שיש מקום לשלב למידה מרחוק ולהשקיע בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות. היום, שהמידע על כל נושא פתוח ונגיש
ותעשיית ההי-טק בעזרת "הראש היהודי" ממציאה לנו פטנטים טכנולוגים יש להשקיע בכיוון אבל עם בקרה של אנשי מקצוע
לגבי התכנים הנלמדים.