שבועיים לפני תום הלימודים בבית הספר היסודי של בני הבכור, העולה לכיתה ה', קבלנו מכתב שהועבר לנו ע"י בננו ובו נכתב כי יו"ר ועד ההורים הבית ספרי הצליח לאחר מאמצים רבים לתקשב את שכבת ה' ולרכוש לפ- טופ אישי לכל תלמיד במחיר אטרקטיבי ובכך להפוך את הלמידה בשכבת ה' בבית הספר ללמידה מתוקשבת (בנוסף הוכנס לוח חכם לכל השכבות הגבוהות בבית הספר).
הרעיון על פניו נראה קורץ ואדיר. הילדים הפרטיים שלנו ילמדו בכיתות מתוקשבות ובעצם יהוו את הפיילוט ללמידה המתוקשבת.
לא עברה שעה מרגע שקבלתי את המכתב וממטרי טלפונים של הורים מודאגים החלו להתקשר(מכיוון שאני חברה בוועד הכיתה)ולפרט מדוע אסור לנו להסכים לקבל את ה"חלום" המתוקשב.
למרות שבתחילה מאד התלהבתי מהרעיון, ובייחוד לאחר שבחרתי ללמוד את לימודי התואר השני במגמת תיקשוב הסיבות של חבריי ההורים נראו לי הגיוניות מאד.
הסיבות המרכזיות שההורים המתנגדים העלו הן:
1. התכנית עדיין איננה מגובשת דיה והמורים עדיין אינם קבלו את ההכשרה הנדרשת לכך. מורי בית הספר לא עברו כל השתלמות לגבי הפיכתם ל"מורה מתוקשב".
2.רמות הקרינה בכיתות. (קבוצה גדולה של הורי ה"היי טק" טענו שאין מערכת למינון הקרינה בבית הספר, דבר ההופך את הכיתה למכבש קרינה).
3.הילדים לא ידעו לכתוב.
4. בעיות ראייה עתידיות.
5. המחשב הנייד כבד לסחיבה יומיומית על גבם של הילדים.
קבוצה לא מעטה של הורים אמרה את דבריה בפני הנהלת בית הספר והתגובה הראשונית הייתה שלא יכריחו אף הורה ותלמיד לרכוש מחשב בניגוד לרצונו. הורים שמסרבים לרכוש מחשב נייד לבנם, ירכשו ספרי לימוד כרגיל ולא תהיה כל בעיה.
כשהועלה הפיתרון הזה של ההפרדה כביכול, בין ילדי ה"מחשבים" לבין ילדי ה"ספרים", חשתי באותו הרגע כי חייבים לעצור במיידיות את כל התהליך הנ"ל עד שימצא פתרון הולם לכל התלמידים.
איך יתכן כי בתוך כיתה אחת קבוצה של תלמידים תופרד מן הקבוצה השנייה ובכך יווצר לחץ עצום על התלמידים ה"לא מתוקשבים" שמרגישים בעצם שהם לומדים עם לוח, גיר וספרי לימוד בגלל שהוריהם מתנגדים להתפתחות הטכנולוגיה והם בעצם יגיעו לביתם בתום כל יום לימודים וילחצו את הוריהם שאינם מסכימים כרגע לשינוי טכנולוגי זה.
לדעתי, להיות בסיטואציה מסוג זה , זהו דבר הכבד מאד על גבם של הילדים הצעירים הללו.
לאחר מספר שיחות של הנהלת בית הספר עם נציגי הורים המבינים בתחום הוחלט להשהות את התכנית המתוקשבת במהלך השנה הבאה ולבדוק את האפשרות של שילוב התכנית בעתיד כשיהיו תנאים טובים יותר ואמצעים פדגוגיים הולמים יותר.
אין לי עדיין תשובה האם נקטנו בצעד הנכון או שמא החמצנו את ה"מציאה" שנפלה לידינו?!
יום שלישי, 24 באוגוסט 2010
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010
האם יש לפקח על התוכן המפורסם ברשתות החברתיות?
תוך צפייה במהדורת החדשות, התעוררה אצלי דילמה בעקבות הכתבה על עדן אברג'יל והעצורים הפלסטינאים הכפותים. הבנתי עד כמה פירסום תמונות, שלכאורה אמורות להיות בדף פרטי, זלגו לעיני כל העולם ושוב הביאו את ישראל לעין הסערה העולמית. שטות רגעית של חיילת סיבכה את ישראל ברמה מדינית.
קישור למקרה המצער של פירסום התמונות הקשות לצד חיוכה של החיילת.
הדילמה המתעוררת היא: מצד אחד הרעיון של מינוי "אח גדול" לרשתות החברתיות מנוגד לעיקרון שרשתות אלו קמו עליו והוא חופש הביטוי לפרסם, להביע ולכתוב כל מה שרוצים וליצור מכנה משותף בין אנשים סביב כל העולם- חזון ה"כפר הגלובלי".
מצד שני , לא אחת אנו נתקלים בפירסום תמונות של בני נוער בסיטואציות שונות והענקת משמעות שונה ומעוותת למציאות וכך נגרם נזק בלתי הפיך לאותם בני נוער.
המקרה שהזכרתי בתחילת הפוסט מעמיד את ישראל כיום בסיטואציה בינלאומית קשה שמערך ההסברה מתקשה להתמודד איתה ואילו העיתונות הערבית משתמשת בה כדי להראות לעולם שוב שצה"ל אינו צבא הומניטרי.
לדעתי יש לקיים הסברה , בעיקר לבני נוער על הפירסום בפייסבוק. להבהיר להם שלכל דבר שהם מפרסמים ישנן השלכות, ולעיתים ההשלכות הן השלכות הרסניות ולכן צריך תמיד להפעיל שיקול דעת לפני שמקליקים על לחצן הפרסם.
לדעתי, יש לשלב שימוש נכון בפייסבוק או בכל רשת חברתית בתכנית הלימודים של בני הנוער ולידע אותם במקרים אמיתיים שקרו בעקבות פרסומים נמהרים שפורסמו ללא שיקול דעת ואת ההשלכות שקרו בעקבות הפירסום.
כמורה בחטיבת הביניים אני חושבת שבני הנוער אינם מודעים מספיק ל"סכנות" הנמצאות בכל הדבר האדיר הזה של התפשטות הטכנולוגיה ובכך צימצום המרחק הגיאוגרפי בין המדינות.
מייסדי הרשתות החברתיות הציבו לעצמם מטרה שהיא לחבר בין כל האנשים בעולם ולכן הם לא יכולים לפקח על התוכן הנכתב כי זו לא המטרה שלשמה הוקמה הרשת החברתית.
והדילמה האם להטיל פיקוח על התוכן המפורסם ברשתות החברתיות עדיין בעיצומה!(האם בכלל ניתן להטיל פיקוח?!).
הירשם ל-
רשומות (Atom)